פסק-דין בתיק ס"ע 1546-02-12

1.         התובע הועסק כמורה בנתבעת מיום 1.9.10 ועד ליום 20.6.11. התובע הגיש תביעה בה הוא תובע מהנתבעת הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, ביגוד, נסיעות, הבראה, הפרשות לקופת גמל, דיור ומענק חד פעמי.

2.         לטענת התובע, הנתבעת הפחיתה את היקף משרתו מחודש ינואר 2011 בכך שלא העניקה לו תוספת של 16% כפי ששולם לו בחודשים 9-12/10. כמו כן לטענתו הנתבעת לא שילמה לו שכר בגין חודשים ינואר פברואר 2011, שילמה לו שכר חלקי בחודש יולי 2011 ולא שילמה לו שכר בגין חודש אוגוסט 2011. בכתב התביעה התובע תבע הפרשי שכר בסך של 35,653 ש"ח אך בסיכומיו העמיד רכיב זה על סך של 21,000 ש"ח.

3.         בנוסף לכך טוען התובע כי הוא זכאי לכל הזכויות של מורה עובד משרד החינוך ולכן יש לשלם לו את הרכיבים הבאים:

            פיצויי פיטורים בגין 12 חודשי עבודה בסך 5,180 ש"ח.

            חלף הודעה מוקדמת בסך 5,180 ש"ח.

            תשלום בגין קצובת ביגוד בסך 1,406 ש"ח.

            תשלום בגין נסיעות בסך 6,820 ש"ח.

            קצובת הבראה , שבעה ימים כפול 411 ש"ח בסך 2,877 ש"ח.

            הפרשה לקופת גמל עבור תקופת עבודת התובעת בסך 3,936 ש"ח.

            דיור למורים צפוניים בסך  9,000 ש"ח.

            מענק חד פעמי בגובה בסך 2,000 ש"ח.

4.         הנתבעת כופרת בזכות התובע להפרשי שכר וטוענת כי התובע פוטר בחודש ינואר 2011, לאחר שנתגלו ליקויים בתפקודו כמורה, אך לאור בקשתו של התובע הסכימה הנתבעת להשיבו לעבודה עד ליום 20.6.11 - סוף שנת הלימודים, בהפחתת משרתו מ-116% ל-100%. הנתבעת טוענת שהתובע אינו זכאי להפרשי שכר מאחר שבחודשים הראשונים לעבודתו שולם שכרו ביתר. לענין טענת התובע לקבלת זכויות מכח הסכם קיבוצי או זכויות של מורה במשרד החינוך טוענת הנתבעת כי התובע לא זכאי לכך מאחר והנתבעת אינה שייכת למשרד החינוך, התובע אינו אקדמאי, הוא ללא תעודת הוראה וללא רישיון הוראה ולכן לא זכאי לאותן זכויות.

5.         מטעם התובע העיד התובע עצמו ומורה נוסף שעבד יחד איתו מר עמאר דלאשה, מטעם הנתבעת העיד מר עדנאן אבו סיאם שהעיד על עצמו כחבר בעמותה. הנתבעת כנראה החלה את דרכה כעמותה, כפי שמצוין במסמכיה, ובשלב כלשהו הפכה להיות חברה לתועלת הציבור לפי חוק החברות, וגם זאת כפי שמצוין במסמכיה המאוחרים יותר, אך משום מה נציגיה ועדיה ממשיכים להציגה כעמותה וכך גם אמרו בעדותיהם בפני. מן הראוי שהנתבעת והאנשים הפועלים מכוחה יציגו את מעמדה המשפטי בצורה המדוייקת. אמנם דומה חברה לתועלת הציבור לעמותה, אך המדובר בשני תאגידים מסוגים שונים שעל כל אחד מהם חל חוק אחר ואף קיימים הבדלים מהותיים בניהולם ובמעמדם (ראה על כך ד' א' פרנקל, דיני עמותות בישראל, מהדורה שניה משנת 2012, (הוצאת פרלשטיין-גינוסר בע"מ, תל אביב).

6.         מהעדויות והחומר שהוצג בפני עולה שלתובע אין תעודת הוראה. לפי אישור של משרד החינוך כפי שצורף לכתב התביעה הוא אינו מוסמך ודרגת שכרו נקבעה ל"מורה מוסמך ב". ביום 18.10.10 ניתן לו אישור העסקה בו נכתב כי הוא התחיל לעבוד בבית הספר תיכון טכנולוגי ברהט השייך לעמותת מ.ח.ת - מוסדות חינוך ותרבות בתאריך 1.9.10 בתפקיד - מורה מחנך, כשהיקף משרתו 116%. אך ביום 2.1.11 נמסר לו מכתב, אותו צירף התובע לתצהירו, בדבר סיום העסקתו, בו נכתב:

  "אנו מודיעים לך על סיום העסקתך ב-מ.ח.ת מיום 16.1.11, אנו מאחלים לך הצלחה בהמשך דרכך".

 לטענת הנתבעת, וטענה זו לא נסתרה, ולכן אני מקבל אותה כעובדה, התובע ביקש לאפשר לו ללמד עד לסוף שנת הלימודים מאחר שכבר שכר דירה בבאר שבע. הנתבעת נענתה לבקשתו זאת והמשיכה את העסקתו עד ל-20.6.11 - יום סיום שנת הלימודים. הנתבעת אישרה כי ביום 18.5.11 קיבלה רישיון זמני ממשרד החינוך.

7.         המשכורת שקיבל התובע בחודשים נובמבר ודצמבר 2010, היתה 4,466 ש"ח לחודש. לטענת הנתבעת שכר היסוד של מורה בדרגתו של התובע על פי טבלאות משרד החינוך אמור להיות 1,990.51 ש"ח, ומשכורתו אמורה להיות, על כן, נמוכה מהמשכורת שקיבל בפועל. הנתבעת הסבירה בסיכומיה כי שילמה את השכר הגבוה מאחר ולא ידעה מהו השכר שיש לשלם לתובע וכי אישור ממשרד החינוך התקבל רק ביום 13.12.10, דהיינו לאחר כארבעה חודשי עבודה.

8.         התובע טען שלא קיבל שכר עבור חודשים ינואר , פברואר, יולי ואוגוסט (למעט סך של 1,072 ש"ח בחודש יולי) והוא תובע לקבל את הסך של 4,466 ש"ח עבור כל אחד מארבעת החודשים האלה וכן תוספת של 16% החל בחודש ינואר וכלה בחודש יוני.

9.         לאור כל זאת, דעתנו היא: